תנטולוגיה היא מדע המוות, ובפרט הבעיות הרפואיות, הפסיכולוגיות והחברתיות הקשורות למוות ולגסיסה.
משמעות המילה "תנטוס" ביוונית היא "מוות", ובמיתולוגיה היוונית היה תנטוס התגלמות המוות עצמו.
כן. ההסמכה המקצועית ניתנת על ידי ADEC – איגוד התנטולוגיה האמריקני, ונרכשת בלימודי תנטולוגיה. תנטולוג מוסמך(CT- Certified Thanatologist) הוא מומחה בתחום מוות וגסיסה, אובדן ואבל. ראו פרטים נוספים על ההסמכה של ADEC.
פסיכולוגים רבים מטפלים באבל כחלק מנושאי ייעוץ אחרים. תנטולוגים עוסקים אך ורק בנושאים: מוות וגסיסה, אבל ואובדן.
ייעוץ אבל אינו טיפול פסיכולוגי. זוהי תמיכה באנשים בריאים נפשית שסבלו מטראומה או מאובדן, המסייעת להם לחזור ולחיות חיים יציבים מבחינה רגשית.
מוות של אדם קרוב;
אובדן של אבר בגוף;
בעיית בריאות קשה, בפרט מחלה סופנית;
אובדן מדינה, בית, סטטוס, או עבודה;
מותם של נישואין (פרידה, גירושין), או של יחסים אינטימיים אחרים;
וכן סוגי אובדן רבים נוספים שנחוו בצורה טראומטית.
שני סוגי האבל שנחשבים הקשים ביותר להתמודדות הם:
מות הורה, לילד מתחת לגיל 12
ומות ילד, בכל גיל.
כן. יתר על כן, הסירוב לשוחח עם ילדים על מוות הוא שהופך את כל התהליך למפחיד הרבה יותר עבורם.
כאשר מדברים עם ילד קטן על מוות, כוללים אותו בתוך מהקבוצה המתאבלת, במקום שיישאר בחוץ וינסה להבין לבד מה מתרחש. זוהי דרך טובה בהרבה להגן על הילד, מאשר להסתיר ממנו מידע. ילדים בכל הגילים מסוגלים להבין דברים הנוגעים למוות הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים.
ניתן לייעץ לילד ישירות, או לתת להוריו כלים שיסייעו להם לעזור לו.
במרבית המקרים (כמעט בכולם), יש לתהליך האבל התחלה, אמצע וסוף אפשרי.
זה לא אומר ששוכחים את האדם האהוב שנפטר. זה גם לא אומר שלא מתגעגעים או בוכים על מי שאיננו.
עבור מי ששרוי באבל עמוק, החיים נטולי צבע ועניין. שמחת החיים היא זיכרון עמום ולא נגיש. כאשר האבל מגיע לסופו, השמש שוב יוצאת, תחושת המשמעות מתחילה לחלחל בחזרה לחיים, הצבע חוזר, ושמחת החיים יכולה לשוב.
"שמחת חיים" אינה רק חיוך או צחוק, אלא תחושה עמוקה של שלווה וסיפוק מהחיים אשר אבדה ויכולה לחזור כשתהליך האבל מגיע לסיום.
אבל אינו מחלה ולא ניתן "להירפא" ממנו. הזמן הנדרש כדי לעבור את תקופת האבל, והעזרה הנדרשת כדי להתמודד עם התהליך, עשויים להשתנות לפי הצרכים האישיים של כל מתאבל.
חלק מהאנשים המגיעים לייעוץ ירצו להיפגש במשך שנה או יותר, על מנת להבין לעומק את כל מה שעובר עליהם. אחרים לא יצטרכו יותר מפגישה אחת כדי לקבל כלים להתמודדות מעשית. הדבר תלוי בפרטי המקרה, בחוזקותיו ובחולשותיו של המטופל, במערכת התמיכה העומדת לרשותו ובגורמי מתח אחרים בחייו.
כן. ניתן למצוא רשימת ספרות מקצועית מומלצת לקריאה באתר.
לא זה ולא זה. אני יועצת אבל מוסמכת (CT – Certified Thanatologist) ובעלת תואר שני (MA) בתנטולוגיה וגרונטולוגיה.
למעלה מ-35 שנה.
אני מייעצת במצבים ספציפיים שקשורים למוות ולגסיסה:
אנשים שחולים במחלות קשות;
אנשים שמתאבלים על מישהו שמת במפתיע;
אנשים שמתאבלים על ילד או על בן זוג;
אנשים שמתאבלים על מוות שנגרם באלימות ותוך כוונה תחילה (התאבדות, רצח, פיגוע).
בנוסף, אני מעניקה ייעוץ גם לאנשים שסבלו אובדן מסוג אחר, שלא קשור בהכרח למוות:
אובדן של אבר בגוף;
אובדן הורים ביולוגיים עבור ילדים מאומצים;
אובדן מערכת יחסים (כמו גירושין או פרידה).
אני לא רושמת לתרופות. אני מפנה לרופאים, לפסיכיאטרים ולאנשי מקצוע נוספים, לפי הצורך.
אני לא מסייעת לאנשים להתאבד בשום אופן.
אבל אינו מצב סטטי, וההחלטה להתאבד אינה בהכרח החלטה סופית. הדבר נכון לא רק לגבי מתאבלים שאובדנם מכריע אותם, אלא גם לגבי חולים סופניים שמדברים על סיום חייהם ביוזמתם. המשאלה למות חולפת בדרך כלל עם תהליך האבל.
אם המתאבל היה אובדני עוד מלפני מותו של אהובו, אפנה אותו לפסיכיאטר לטיפול תרופתי ונפשי.
בארה"ב נדרשות עוד שנתיים לפחות לאחר התואר הראשון על מנת לקבל תואר MA או הסמכתCT (תנטולוג מוסמך). ישנם גם לימודי המשך מתקדמים, עד רמת ה-PhD.
בישראל ישנו קורס תנטולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר בוגריו רשאים לגשת למבחן ההסמכה של ה-ADEC.